הליכוד

במצע הכלכלי לבחירות 2022 הליכוד הציע "הנפקת אג"ח ממשלתי צמוד למחירי דיור, קיצור זמן להיתרים וסבסוד קרקע לזוגות צעירים" — תמיכה מוצהרת בכיוון של הגדלת היצע וקיצור בירוקרטיה.

לא אותרה הצהרת מצע עצמאית (להבדיל מפעולת שר אוצר ממפלגה קואליציונית אחרת) בעד או נגד מיסוי משקיעים כעיקרון.

התוכניות המזוהות עם ממשלות בראשות הליכוד (למשל מחיר למשתכן) התמקדו בסבסוד רכישה ולא בהרחבת מלאי דיור ציבורי להשכרה; לא אותרה עמדה מוצהרת ברורה בעד/נגד המנגנון הספציפי הזה.

לא אותרה עמדה מוצהרת בעד/נגד הסדרת שוק השכירות.

במצע הכלכלי 2022: "הורדת מיסים ומכסים על מזון כדי להוזיל מחירים".

לפי סיקור בחירות 2022, בנימין נתניהו הציע לשנות רכיב ברפורמה חקלאית שביטל מכסים על יבוא, זאת נוכח התנגדות חקלאים — אינדיקציה חלקית ולא חד-משמעית לנטייה להגן על ענף החקלאות המקומי. המקור הוא סיכום עיתונאי, לא ציטוט ישיר ממצע רשמי, ולכן מסומן כמשוער בלבד ולא כהצהרה.

לא אותרה עמדה מוצהרת בעד/נגד הרחבת רשימת המוצרים בפיקוח מחירים ישיר.

לא אותרה עמדה מפלגתית מוצהרת. נמצא ציטוט בודד וישן משנים קודמות של ח"כ יואב קיש שקורא להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז, אך לא ניתן היה לתארך אותו בביטחון ולוודא שהוא עדיין משקף עמדת המפלגה — ראה NOTES.md.

ב-3.8.2022 הציג נתניהו את המצע הכלכלי הרשמי של הליכוד — לראשונה אחרי יותר מעשור בלי כזה — עם הבטחת הפחתות מס לצד סבסוד דיור וחינוך, במימון עודפי גביית מסים וייעול תקציבי.

לא אותרה הצהרת מצע רשמית על העלאת גיל הפרישה החוקי עצמו, אך ח"כ אתי חטיב (הליכוד) תמכה בפומבי בהרחבת האפשרות להעסקה וולונטרית מעבר לגיל הפרישה (עד גיל 72 לעובדי מדינה), באמרה: "גיל הוא רק מספר ולא צריך לשמש חסם תעסוקתי" — עמדה תומכת בכיוון הכללי של הארכת שנות העבודה, גם אם במנגנון וולונטרי ולא בהעלאת הגיל החוקי המחייב.

לא אותרה הצהרת מצע רשמית של הליכוד על מבנה המערכת — סקירה השוואתית מ-2013 מצאה שהליכוד כלל לא הציג מצע בריאות באותה מערכת בחירות — אך חיים כץ (הליכוד) כשר הבריאות המכהן שמר בפועל על מסגרת עדכון הסל השנתי בהיקפה המקורי (650 מיליון ש"ח) מול ניסיון לצמצמה ל-550 מיליון — פעולת מדיניות של שר מכהן לשימור מנגנון קיים, ולכן "משוער".

ח"כית אורלי לוי-אבקסיס (הליכוד, כנסת ה-24) יזמה וחתמה על הצעת החוק להעלאת שכר המינימום עד 40 ש"ח לשעה (2021–2022), אז כאשר הליכוד היה באופוזיציה. יצוין שזו עדות מהתקופה שבה הליכוד היה באופוזיציה, ולא מתועדת עמדה עדכנית יותר של הליכוד בשלטון — ראו NOTES.md לגבי המתח מול ניסיון ההקפאה של משרד האוצר (הנהוג כיום בקואליציה בראשות הליכוד) לתקציב 2025.

שר האנרגיה ישראל כ"ץ (הליכוד) אישר ב-2023 את הרחבת יצוא הגז ממאגר תמר למצרים, הרחבה שאמורה להגדיל את תפוקת המאגר ב-60% החל מ-2026.

הליכוד היה שותף מרכזי (עם ישראל ביתנו ויש עתיד) בהעלאת אחוז החסימה ל-3.25% ב-2014 כחלק מ'חבילת משילות' — עמדה משוערת נגד הורדתו כעת, לא מוצהרת, מבוססת על פעולה תחיקתית מתועדת בכיוון ההפוך ולא על הצהרה עדכנית של המפלגה על ארבע הצעות 2023-2025.

ראש הממשלה נתניהו קרא בפומבי ב-2021 לבחירה ישירה לראשות הממשלה כפתרון למשבר הקואליציוני, וגיבה את היוזמה של דרעי וש"ס — תמיכה מוצהרת בציטוט ישיר, לא הערכה.

ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) הוא היוזם והחותם על "חוק בנט" עצמו — לא תמיכה עקיפה או משוערת, אלא יזמה חקיקתית ישירה שקודמה בפועל ואושרה בוועדת השרים לחקיקה.

הממשלה בראשות הליכוד היא שקיבלה את החלטה 1907 (בהמשך להחלטה 198) וקידמה ב-2026 תוכנית חדשה להעלאת יעד תעסוקת גברים חרדים מ-54% ל-65% עד 2030, הכוללת הכשרות מואצות לסייבר/דאטה/הייטק ומרכזי הכוון תעסוקתיים בשכונות — מדיניות ממשלתית מוצהרת ומתוקצבת (לפחות בחלקה) במסלול ההשקעה מרצון.

רה"מ נתניהו (הליכוד) הגיע במיוחד להצביע בעד החוק לבקשת החרדים — פעולה מתועדת של ראש הממשלה המכהן, ולכן "משוער" ולא "מוצהר" (לא אותרה הצהרת מצע רשמית נפרדת).

הממשלה בראשות הליכוד היא שמקדמת בפועל את עקרונות חוק הגיוס (שר הביטחון ישראל כ"ץ, 14.1.2025) ואת הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון 26) שמבוססת עליהם — יעדים שנתיים מדורגים וסנקציות מוסדיות/אישיות, כמדיניות ממשלתית מוצהרת.

הליכוד יזם והוביל את הצהרת הכנסת (18.7.2024, אושרה ברוב 68) הקובעת כי "כנסת ישראל מתנגדת באופן נחרץ להקמת מדינה פלסטינית ממערב לירדן".

משוער לפי שר בכיר: שר הכלכלה ניר ברקת (2025): "what we support is the Emirates model... according to the model proposed by Dr. Mordechai Kedar" (מה שאנחנו תומכים בו הוא מודל האמירויות, לפי המודל של ד"ר מרדכי קידר). זו לא עמדה במצע הליכוד.

ראש הממשלה נתניהו הציג את התוכנית יחד עם הנשיא טראמפ (29.9.2025) והצהיר מפורשות שישראל מחויבת לה כחלופה הן לשלטון חמאס והן לשלטון הרשות הפלסטינית.

ראש הממשלה נתניהו דחה במפורש הצעה של מדינות ערב למסלול הזה: "הרשות הפלסטינית לא תשלוט בעזה" — עמדה מוצהרת בניגוד ישיר למסלול.

ראש הממשלה נתניהו הגיב להכרת בריטניה, אוסטרליה וקנדה: "אתם מעניקים פרס ענק לטרור" — התנגדות מוצהרת וישירה למסלול ההכרה המיידית.

ראש הממשלה נתניהו העלה בקבינט הצעת החלטה "הצהרתית" הקובעת שישראל מתנגדת לניסיון "לכפות עלינו הכרה" במדינה פלסטינית — עמדה מוצהרת התומכת בכך שכל הסדר יגיע רק ממשא ומתן ישיר, לא מהכרעה חד-צדדית של גורמים חיצוניים.

ראש הממשלה נתניהו הגיב ליוזמה בפגישה אישית: "אני אוהב את זה... זה הכיוון שרציתי ללכת אליו הרבה זמן".

ראש הממשלה נתניהו: "אנחנו נישאר בעומק 10 ק"מ בתוך לבנון... אנחנו לא עוזבים" — וכינה זאת "הישג ענק".

משוער לפי מעשי הממשלה: שר הביטחון כ"ץ הגיב לבדיקת תחקירי צה"ל בהקפאת מינויים ובבדיקה נוספת של דוח תורג'מן, בתוך המבנה הקיים ובלי לשנות את מודל השירות.

שר הביטחון ישראל כ"ץ (2025): להתיישבות "תפקיד כפול, גם אידיאולוגי... וגם מבחינה ביטחונית". ממשלת הליכוד אישרה 22 יישובים במאי 2025 ו-19 בדצמבר 2025.

השר יריב לוין (הליכוד) הוביל הלכה למעשה את חקיקת "מתווה לוין-סער" שאושר ב-27.3.2025, ואמר בהצבעה עצמה: "אחרי עשרות שנים שהצבעתכם בקלפי נרמסה, אנחנו פותחים דף חדש" — תמיכה מוצהרת בשינוי, לא הערכה.

ההצעה המקורית קודמה על ידי השר יריב לוין וח"כ שמחה רוטמן (הליכוד), אך המפלגה עצמה הסכימה בסופו של דבר לשנות אותה מהותית (לטובת ייצוג שווה לאופוזיציה) במסגרת החוק שנחקק ב-2025 — כך שהתמיכה בגרסה המקורית, ברוב האוטומטי המלא, הייתה עמדת פתיחה מוצהרת ולא העמדה הסופית שבה תמכה המפלגה בפועל.

לא רלוונטי כעמדה עתידית: המפלגה קידמה שינוי מההרכב הזה; לא אותרה עמדה מוצהרת על שימורו.

המשא ומתן קרס באפריל 2023 ולא הבשיל להצעת חוק; לא אותרה עמדה מוצהרת סופית של המפלגה על המתווה הספציפי הזה.

הליכוד, באמצעות שר המשפטים יריב לוין וח"כ שמחה רוטמן (יו"ר ועדת חוקה), יזם והוביל בפועל את הצעת פסקת ההתגברות ברוב 61 מינואר 2023 ואת קידומה בקריאה ראשונה — תמיכה מוצהרת מהמפלגה שהגתה ומובילה את המהלך.

לא רלוונטי כעמדה עתידית: המפלגה יזמה הצעה למנגנון כללי; לא אותרה עמדה מוצהרת התומכת בהעדרו.

ההצעה הרשמית שהביאה הממשלה לקריאה ראשונה נותרה על סף 61; לא אותרה עמדה מוצהרת נפרדת של המפלגה על סף גבוה יותר (65 ומעלה) בדיוני 2023 עצמם.

הממשלה בראשות הליכוד דחתה את מתווה הנשיא הרצוג במלואו זמן קצר לאחר הצגתו במרץ 2023 — דחייה מוצהרת.

הליכוד הוביל את חקיקת תיקון מס' 3 לחוק-יסוד: השפיטה (ביטול עילת הסבירות), שאושר ב-24.7.2023 ברוב 64 (מול אפס מתנגדים, לאחר שהאופוזיציה החרימה את ההצבעה) — תמיכה מוצהרת ומוצהרת בפועל בהצבעה.

המפלגה יזמה את הביטול; לא אותרה עמדה מוצהרת התומכת בהשארת העילה הרחבה כברירת מחדל.

הליכוד דחה את ההצעה בטענה שהיא "זהה לעמדת האופוזיציה" (לפיד) — דחייה מוצהרת של הפשרה הזו, לא רק אי-אימוץ.

נציגת היועצת המשפטית לממשלה טענה כי הנוסח שקידמה הממשלה, המוצג כמבוסס על הצעת שטרן-נצרי, "אינו ריכוך אלא החרפה" של הביטול — כלומר שבפועל הקואליציה לא אימצה את ההצעה כלשונה, גם אם התייחסה אליה בניסוח הצעת החוק.

השר יריב לוין (הליכוד) תיאר את החוק שאושר ב-15.7.2026 כ"צעד הכרחי להשבת יכולת הממשל לזרוע הנבחרת" — תמיכה מוצהרת, לא הערכה.

הטיוטה המקורית (ינואר 2023) קודמה על ידי ח"כ שמחה רוטמן והשר יריב לוין (הליכוד), אך רכיב הפיכת המינוי למשרת אמון פוליטית פוצל ולא עבר בנוסח הסופי — כלומר שגם בתוך המפלגה שיזמה את הטיוטה לא הייתה, בפועל, תמיכה מספקת להעביר את הרכיב הזה עד הסוף; מסומן כמשוער ולא כתמיכה מוצהרת סופית ברכיב המינוי הפוליטי.

לא רלוונטי כעמדה עתידית: המפלגה יזמה את השינוי; לא אותרה עמדה מוצהרת התומכת בשימור המצב הקודם.

מתווה הנשיא הכולל נדחה בפועל על ידי הממשלה, אך לא אותר ציטוט מוצהר נפרד וממוקד דווקא ברכיב היועצים המשפטיים במתווה.

שר המשפטים יריב לוין (הליכוד) יזם את המתווה ב-8.6.2025, וחברת הממשלה מטעם הליכוד גילה גמליאל ישבה בוועדת השרים שהמליצה על ההדחה — תמיכה מוצהרת ומובילה, לא משוערת.

הליכוד, באמצעות השר לוין, יזם בפועל את השינוי שביקש לעקוף את הוועדה המקצועית-ציבורית — התנגדות מוצהרת להשארת המודל הקיים כפי שהוא, לא רק חוסר עניין תיאורטי.

ההצעה עברה קריאה ראשונה ברוב קואליציוני (65 מול 47, יוני 2026), והליכוד — שהשר יריב לוין מטעמו הוביל את מהלכי החלשת מעמד היועץ המשפטי הקודמים באותה מגמה — נמנה עם הרוב שהצביע בעד; לא אותר ציטוט מוצהר נפרד של נציג הליכוד ספציפית על הצעת רוטמן עצמה (להבדיל מהצעדים המקבילים שהוביל לוין), ולכן מסומן כמשוער.

ראש הממשלה נתניהו הצהיר בכנסת (נובמבר 2025) ש"חלק ניכר מהציבור" לא יקבל את מסקנות ועדה ממלכתית — טענה שסקרים סותרים (74%-79% תמיכה).

ההצעה יזומה על ידי נתניהו ומקודמת בפועל על ידי ח"כ אריאל קלנר (הליכוד) — תמיכה מוצהרת ופעילה, לא רק הימנעות מהתנגדות לוועדה הממלכתית.

לא אותרה עמדה עקבית ועצמאית של הליכוד כמפלגה בעד אכיפה מלאה — פעולותיו בממשלות שונות נעו בין תמיכה בתוכניות אכיפה (עם שותפים כמו ישראל ביתנו) לבין התחייבות הפוכה בהסכם הקואליציוני 2022 (ראו פתרון 'שימור המצב הקיים').

בהסכם הקואליציוני שנחתם ב-2022 בין הליכוד ליהדות התורה, ראש הממשלה בנימין נתניהו התחייב לתקצב מוסדות חינוך חרדיים גם אם אינם מלמדים ליבה, וכן לשקול ביטול התקנה שמאפשרת שלילת תקציב על אי-עמידה בליבה.

הליכוד הוא צד חתום על ההסכם הקואליציוני שיצר את מנגנון הצוות הבין-משרדי, אך לא אותרה הצהרת מדיניות עצמאית של המפלגה (להבדיל מהתחייבות המפורשת לשימור המימון ללא תנאי, ראו פתרון "שימור המצב הקיים") התומכת במפורש דווקא בגישה ההדרגתית לעומת חלופות אחרות — לכן מסומן כמשוער.

רפורמת גפן הופעלה על ידי משרד החינוך בתקופת ממשלה בראשות הליכוד, אך לא אותרה הצהרה מפלגתית מפורשת בעד או נגד העמקת האוטונומיה התקציבית של מנהלים כעיקרון (להבדיל מהפעלת התוכנית עצמה כמדיניות משרדית).

לא אותרה עמדה מוצהרת ספציפית בעד שימור הריכוזיות של משרד החינוך כעיקרון.

תוכנית הבחירה המבוקרת הופעלה על ידי משרד החינוך, אך לא אותרה עמדה מפלגתית מוצהרת בעד או נגד הרחבתה כעיקרון.

ממשלות בראשות הליכוד קידמו הלכה למעשה תוכניות השקעה ממוקדות כמו החלטה 550 (תקד״ם), אך לא אותרה הצהרה מפלגתית עקרונית בעד שימור המבנה הניהולי הקיים לעומת הצעות לשינוי מבני.

לא אותרה עמדה מוצהרת ספציפית בעד או נגד הקמת מינהל חינוך ערבי עצמאי.

משרד החינוך בראשות שר מטעם הליכוד מינה למשנה למנכ"ל המשרד חוקרת שהגיעה מפורום קהלת — הגוף שמאחורי הצעת המודל מונחה-הפוזיציה — מה שמעיד על קרבה מוסדית לכיוון זה. זו הערכה בלבד, לא הצהרת מדיניות ישירה של המפלגה בעד המודל עצמו, ולכן מסומנת כ"משוער" ולא "מוצהר".

סגן שר הבריאות דאז יואב קיש (הליכוד) הצהיר במפורש בשם הממשלה: "הממשלה מתנגדת להצעת חוק האוסרת על פסיכולוגים לבצע טיפולי המרה" — עמדת ממשלה מוצהרת נגד ההצעה, שכללה סנקציה פלילית.

כל חברי סיעת הקואליציה (ובכללם הליכוד) הצביעו נגד הצעת דצמבר 2025, למעט יו"ר הכנסת אמיר אוחנה שהצביע בעדה באופן חריג ובניגוד לעמדת מפלגתו — ההתנהלות הקואליציונית הרווחת מוערכת כהתנגדות, גם אם ללא ציטוט מפלגתי רשמי אחיד וחרף היוצא מן הכלל המתועד.

שר המשפטים דאז יריב לוין (הליכוד) הביע בדיון הבג"ץ (קיץ 2023) הערכה שאין היתכנות פוליטית לחקיקה בנושא, והמדינה (בראשות ממשלת הליכוד) התגוננה בבית המשפט נגד העתירה עד למתן פסק הדין — עמדה מוערכת על בסיס התנהלות הממשלה, לא ציטוט תמיכה/התנגדות ישיר.

כל חברי הקואליציה, ובכללם רוב סיעת הליכוד, הצביעו נגד הצעת הנישואים האזרחיים בקריאה הטרומית (24.12.2025) — למעט יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, חריגה בודדת ומתועדת. מתויג "משוער" על בסיס הצבעה בפועל, לא הצהרת מצע.

שרת התחבורה מירי רגב אמרה: "העמדה שלי הייתה שהמטרו זאת השקעה מיותרת", והציעה להשקיע את הכסף בהרחבת כבישים ומחלפים במקום.

שרת התחבורה מירי רגב כתבה לשר האוצר שהאגרה עלולה לגרום "נזקים חמורים לאוכלוסיות מוחלשות וליצור אי שוויון חברתי וכלכלי", ופעלה בעבר להקפאת הפרויקט.

יו"ר ועדת הכספים ח"כ חנוך מילביצקי קבע שהוועדה לא תאשר את כניסת החוק לתוקף ללא הצגת תוכנית תחבורה ציבורית מקיפה העומדת ביעדים נדרשים.

השרה לשוויון חברתי מאי גולן גיבשה יחד עם השר בן גביר תוכנית למאבק בפשיעה בעלות של כ-1.5 מיליארד ש"ח, שתמומן ברובה מהסטת כספי תוכנית החומש שטרם מומשו.

השרה מאי גולן: "אני גאה שיחד עם רה"מ נתניהו, השר בן גביר וראש השב"כ דוד זיני הובלנו היום תיקון היסטורי" בהסמכת השב"כ למאבק בפשיעה בחברה הערבית.