פסקת התגברות היא מנגנון המאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שבג"ץ פסל, בכפוף לרוב הצבעה מסוים. בישראל קיים כבר למעלה משלושים שנה מנגנון מצומצם וממוקד בלבד (חוק-יסוד: חופש העיסוק, 1994), אך לא מנגנון כללי החל על כלל חוקי היסוד. מאז ינואר 2023 הוצעו כמה גרסאות למנגנון כללי כזה, ואף אחת לא נחקקה. השאלה השנויה במחלוקת: איזה רוב, אם בכלל, צריך לאפשר לכנסת "להתגבר" על פסילת חוק בידי בג"ץ.
בג"ץ פוסל חוק שהגביל יבוא בשר לא-כשר — משבר שמוביל לחקיקת המנגנון הצר הראשון בשנה הבאה.
סעיף 8: חוק הפוגע בחופש העיסוק תקף גם אם אינו עומד בתנאי חוק היסוד, אם נחקק ברוב חברי הכנסת (61) ונקבע בו מפורש שהוא תקף על אף חוק היסוד — בכפוף לפקיעה כעבור 4 שנים. הופעל בפועל בחוק בשר ומוצריו, שבג"ץ אישר.
שר המשפטים דאז יעקב נאמן מציע מנגנון כללי כחלק מהצעה רחבה לחוק-יסוד: החקיקה — רוב 70 (2003) ואז 65 (2012) חברי כנסת, משולב עם דרישה מקבילה שרק הרכב מלא של 9 שופטי עליון יוכל לפסול חוק בשל סתירה לחוק יסוד; בגרסת 2003 בכפוף לפקיעה כעבור 5 שנים בלבד. אף גרסה לא נחקקה.
השר יריב לוין וח"כ שמחה רוטמן מציגים הצעה למנגנון התגברות כללי, החל על כלל החקיקה, ברוב של 61 חברי כנסת — אותו סף שקיים במנגנון הצר. ההצעה אושרה בקריאה ראשונה (61 בעד, 52 נגד); בהמשך 2023 הוקפאה ולא הובאה להצבעה נוספת.
הנשיא יצחק הרצוג מציע מסגרת חלופית: ויתור מלא על פסקת התגברות כללית (או הגבלתה), ובמקום זאת עיגון הסדרים שנויים במחלוקת (כגון הסדר הגיוס לחרדים) ישירות בחוקי יסוד ייעודיים. ראש הממשלה נתניהו דוחה את המתווה באותו ערב: "רק מנציח את המצב הקיים"; ראשי סיעות הקואליציה מתארים אותו כ"הצעה חד-צדדית, מוטה ולא מקובלת".