אלו/ואלונושאיםצירים פוליטייםסקרים
מפלגותהסכמה רחבהמושגיםדיונים

כל הנושאים

ביטחון וחוץ

🪖

עתיד הסיוע הביטחוני האמריקני — "מסיוע לסחר" או שימור המתווה הקיים?

ישראל מקבלת סיוע ביטחוני אמריקני שנתי במסגרת מזכר הבנות 2016 שיפוג ב-2028 (ראו למטה). יוזמה רפובליקנית מבקשת מעבר ל"מסיוע לסחר", ונתניהו תומך. מנגד, התמיכה הדמוקרטית בביטול הסיוע נשחקת בחדות (ראו למטה). השאלה השנויה במחלוקת: להמשיך במתווה הקיים, לקדם מעבר "מסיוע לסחר", לבסס שיתוף פעולה מוסדי חדש בפנטגון, או לשקם את היחסים עם הקונגרס.

🚧

רצועת הביטחון בדרום לבנון — להישאר, לסגת, או להישאר תמיד?

ישראל, לבנון וארה"ב חתמו ב-2026 על הסכם מסגרת בתיווך טראמפ לסיום הסכסוך. ישראל מקימה "רצועת ביטחון" בעומק 10 ק"מ — נתניהו: "אנחנו לא עוזבים" — ונסיגה הדרגתית תלויה בפירוק נשק חיזבאללה. בן גביר וסמוטריץ' התנגדו להסכם, וכ"ץ הצהיר שצה"ל יישאר בלבנון ללא הגבלת זמן. השאלה השנויה במחלוקת: ליישם את ההסכם, לדחותו ולפעול חד-צדדית, להישאר ללא הגבלה, או לסגת לקווי טרום-המלחמה כדרישת לבנון וחיזבאללה.

🤝

הרחבת הסכמי אברהם — האם לשלם את המחיר הפוליטי שסעודיה דורשת?

קזחסטן הצטרפה לאחרונה להסכמי אברהם (ראו למטה) — אך סעודיה, היעד המרכזי, מתנה נורמליזציה בנתיב ברור למדינה פלסטינית, ותמיכת הציבור שם בהסכם צנחה בהתמדה (ראו למטה). בן גביר וסמוטריץ' דחו את הדרישה, ולפי דיווחים ינסו להפיל את הממשלה אם תיחתם עסקה כזו. השאלה השנויה במחלוקת: לשמר את המדיניות הקיימת, לשלם את המחיר שסעודיה דורשת, להתמקד במדינות עם רף נמוך יותר, או לקדם שיתוף פעולה כלכלי-תשתיתי מקדים.

🛡️

תקציב הביטחון — כמה, ואיך קובעים את זה?

תקציב הביטחון תפח משמעותית ומגיע לנתח גדול מהתוצר (ראו למטה) — בנק ישראל התריע שהעלייה עלולה לערער את היציבות הפיסקלית. דוח מבקר המדינה מצא ליקויי תכנון ובקרה, והרמטכ"ל השיק תוכנית רב-שנתית חדשה בלי אישור ממשלה. השאלה: להמשיך בתהליך הקיים, לחוקק מסגרת רב-שנתית, לצמצם את נטל הביטחון, או לחייב אישור ותמחור מוקדם לתוכניות חדשות.

🪖

איזה שינוי צה"ל צריך?

המלחמה הארוכה חשפה מחסור בלוחמים, נטל מילואים כבד וכשלים בפיקוד ובמוכנות. יש הסכמה רחבה שצה"ל צריך להשתנות, אבל לא על הכיוון: להסתפק בתחקירים ותיקונים, לחזק ולהגדיל את "צבא העם", לעבור לצבא מקצועי, או להשקיע בעיקר בהכשרת המפקדים.

📌

התיישבות ביהודה ושומרון: נכס ביטחוני או נטל?

ביהודה ושומרון גרים כיום יותר מחצי מיליון ישראלים, בלי מזרח ירושלים, וצה"ל מגן על היישובים ועל הצירים אליהם. מצדדי ההתיישבות טוענים שהיא נותנת לצה"ל אחיזה קבועה בשטח ומונעת התבססות טרור. מבקריה טוענים שהיא מפזרת את הכוחות ומגבירה חיכוך. השאלה היא היכן ובאיזה היקף ההתיישבות משרתת את הביטחון.

🕯️

האחריות למחדל ה-7 באוקטובר — איזו ועדת חקירה, ומי ממנה אותה?

יותר משלוש שנים אחרי טבח 7.10.2023, טרם הוקמה ועדה שחוקרת את המחדל בסמכות מלאה — חרף תמיכה ציבורית גורפת ועקבית (ראו למטה) בוועדת חקירה ממלכתית. נתניהו מתנגד לה, והממשלה קידמה במקומה מסלולים חלופיים.

משפט, שלטון וממשל

📜

מינוי וכהונת היועץ המשפטי לממשלה

היועץ המשפטי לממשלה ממונה כיום בהליך מקצועי-ציבורי (ועדת איתור בראשות שופט עליון בדימוס) לכהונה אחת בת שש שנים, ומודח רק בהתייעצות עם ועדה מקצועית קבועה. מאז 2025, על רקע הסכסוך בין ממשלת נתניהו ליועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה, עלו הצעות לשנות זאת — כולל ניסיון לפטרה שבג"ץ ביטל פה אחד (14.12.2025), והצעת חוק (רוטמן) להפוך את המינוי לפוליטי. השאלה: מי ממנה, לכמה זמן, ובאילו תנאים ניתן להדיח.

🚔

מי שולט על המשטרה, ואיך נלחמים בפשיעה המאורגנת?

מספר הנרצחים בפשיעה בישראל הוכפל תוך חמש שנים (ראו למטה), על רקע מחלוקת על מי שולט במדיניות המשטרה. המחלוקת האמיתית: כמה עצמאות מקצועית צריכה המשטרה מהדרג הפוליטי, ואיך זה מתיישב עם הצורך להשקיע ישירות במאבק בפשיעה מאורגנת.

🗳️

שיטת הבחירות — אזורית/אישית מול יחסית ארצית

ישראל היא היחידה ב-OECD שנעדרת גם רכיב אזורי וגם רכיב אישי בבחירות לפרלמנט — כל הארץ מחוז אחד, והבוחר מצביע רק לרשימת מפלגה סגורה. מאז קום המדינה מוצעות חלופות (אזורית-אישית, מעורבת, "פתק פתוח למחצה", שינוי חסימה) שלא אומצו. בין 1996–2001 נוסה מנגנון בחירה ישירה לראש הממשלה, שבוטל אחרי שלוש מערכות בחירות. השאלה: להשאיר את השיטה, לאמץ רכיב אזורי/אישי, לשנות אחוז חסימה, או להחיות בחירה ישירה.

🏛️

מימון מפלגות וקמפיינים

מפלגות בישראל ממומנות מכספי ציבור לפי מספר המנדטים, לצד תרומות פרטיות מוגבלות ואיסור תרומות מתאגידים; מבקר המדינה מפקח על הכספים, אך התפקיד ריק כעת בעקבות בג"ץ, לקראת בחירות 27.10.2026. דוח המבקר (יוני 2026) מצא ליקויים חמורים אצל מפלגות, וחובות המפלגות זינקו פי יותר מ-4 בפחות מעשור. השאלה: לשמר את המבנה הקיים, להדק כללי תרומות/הוצאות, להגדיל מימון ציבורי, להחמיר אכיפה, או להרחיב שקיפות.

🤖

שימוש בבינה מלאכותית בתעמולת בחירות ותיוגה

ב-26.7.2026 נכנסה לתוקף חובת תיוג לתעמולת בחירות שנוצרה בבינה מלאכותית, לפי כללי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית. ימים קודם לכן פרסם הליכוד סרטון AI נגד יו"ר "ישר" גדי איזנקוט שרימז לבנו שנפל במלחמה, ועורר סערה ציבורית חריפה. השאלה: האם חובת התיוג הקיימת (בלי ענישה מוגדרת) מספיקה, האם להחמיר ענישה, להרחיב את היקף התיוג המחייב, או לאסור קטגורית שימוש בדמויות מזוהות בתעמולת AI.

📺

חופש העיתונות ורפורמת השידור הציבורי

שר התקשורת שלמה קרעי מקדם הצעת חוק להפרטת תאגיד השידור הציבורי "כאן", ואם לא יימצא מפעיל פרטי — לסגירתו. יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן מתנגד לה, מה שהוביל את נתניהו להקים ועדה עוקפת. מדד חופש העיתונות דירג את ישראל ב-2026 במקום ה-116 מתוך 180 — ירידה של 30 מקומות מאז 2022, השפל ההיסטורי של המדד; לצד פרסומו הזהירו חוקרי מכון ון ליר כי איום הממשלה על עתיד התאגיד עלול להוביל שוק תקשורת ל"אוליגרכיה תקשורתית". השאלה השנויה במחלוקת: לשמר את התאגיד, להפריטו/לסגור אותו, להעביר תקציבו לאישור שנתי, או לחזק את עצמאותו.

כלכלה

📊

מדיניות מונופולים וריכוזיות בשוק (קרטלים, בנקים, מזון)

ריכוזיות כלכלית — שליטת מעט קבוצות עסקיות גדולות בענפים כמו בנקאות ומזון — היא סוגיה ותיקה בישראל, מעוגנת בחוק הריכוזיות (2013). בשונה מפיקוח על מחירים, המחלוקת כאן על מבנה השוק: פירוק כפוי של גופים דומיננטיים מול הנמכת חסמי כניסה. הוויכוח הפעיל ביותר: במאי 2026 הכריזה רשות התחרות לראשונה על חמשת הבנקים הגדולים כ"קבוצת ריכוז", צעד שבנק ישראל תקף כ"קיצוני ולא מידתי", לצד רפורמת "בנקים רזים".

💵

מדיניות מס — פרוגרסיבית/סוציאלית מול הורדת מסים/תמריצי שוק

מדיניות המס בישראל — מי משלם כמה, ועל אילו מקורות הכנסה — היא ציר מחלוקת כלכלי-חברתי מתמשך, נפרד מהוויכוח על ריכוזיות שוק או פיקוח מחירים. הוויכוח הפעיל ביותר כרגע נסוב סביב שני מהלכים מנוגדים בכיוונם: גל התייקרויות מסים שנכנס לתוקף ב-1.1.2026 מול רפורמת הרחבת מדרגות שאושרה במרץ 2026, ולצדם ויכוח נפרד על הפחתת מע"מ על מוצרי מזון בסיסיים, ועל העלאת מיסוי הכנסות גבוהות/הון למימון הוצאה חברתית.

👴

פנסיה וביטוח לאומי — קיימות המערכת לטווח ארוך

מערכת הפנסיה בישראל מבוססת על שלוש שכבות: קצבת אזרח ותיק מהביטוח הלאומי, פנסיה תעסוקתית חובה, וחיסכון פרטי מרצון. לפי דוח מבקר המדינה מיוני 2026, קרן הביטוח הלאומי צפויה להתרוקן כבר ב-2035 עקב הזדקנות האוכלוסייה. גיל הפרישה לנשים עלה בהדרגה מ-62 ל-65, ומשרד האוצר בוחן כעת העלאתו עד גיל 70. השאלה המרכזית: איך להבטיח הכנסה בפרישה שתחזיק מעמד לטווח ארוך בלי לפגוע באוכלוסיות חלשות.

🪙

שכר מינימום ורגולציית שוק העבודה

שכר המינימום מתעדכן אוטומטית מדי אפריל לפי 47.5% מהשכר הממוצע במשק — נכון ל-1.4.2026 עומד על 6,443.85 ש"ח לחודש, כ-58% מהשכר החציוני. לצד זאת מתקיים ויכוח על אכיפת דיני העבודה בפועל, בעיקר כלפי עובדי קבלן, שם מצא מבקר המדינה למעלה מ-30,700 הפרות תוך שנה וחצי. הוויכוח: להמשיך את מנגנון ההצמדה, להעלות את השכר או להצמידו לשכר החציוני, לחזק אכיפה, או להעדיף כלים חלופיים כמו מענק עבודה.

👷

עובדים פלסטינים, עובדים זרים או ישראלים — מי ימלא את פערי כוח האדם?

לפני 7.10.2023 פלסטינים רבים מהגדה החזיקו היתרי עבודה בישראל (ראו למטה), בעיקר בבנייה, לצד עובדים זרים בחקלאות. המלחמה עצרה כמעט לגמרי את כניסתם, והממשלה הרחיבה במקום זאת את מסלול העובדים הזרים. דוח מבקר המדינה קבע שההחלטות התקבלו בלי תוכנית אסטרטגית סדורה. השאלה השנויה במחלוקת: להרחיב עוד את מסלול העובדים הזרים, להחזיר בהדרגה את ההיתרים הפלסטיניים, להשקיע בהכשרת עובדים ישראלים, או לשלב ביניהם.

💻

מעמד "סטארט-אפ ניישן" — תמונה כפולה של שיא ומשבר

ב-2025 גייסו חברות ההייטק הישראליות סכום שיא (כ-11.5 מיליארד דולר, אקזיטים בכ-80 מיליארד), וישראל דורגה חמישית בעולם. אך מתחת לכותרות: מספר הסטארט-אפים החדשים צנח לשפל עשור, תעסוקת ההייטק בקיפאון וצוות המו"פ דווקא מצטמצם, וב-2025 ירד לראשונה מספר משרות הפיתוח. האוצר הכריז על רפורמת מיסוי הייטק ל-2026. השאלה: להסתמך על נתוני השיא, להתמקד ברפורמת המס, לתמוך בסטארט-אפים הקטנים שנפגעו, או לטפל בסחף כוח האדם מהמלחמה.

💼

שילוב חרדים בשוק העבודה

שיעור התעסוקה של גברים חרדים עמד ב-2025 על כ-53%, לעומת כ-82% בקרב גברים יהודים לא-חרדים — פער שהצטמצם עד 2015 ואז נעצר לחלוטין. הממשלה קבעה יעד רשמי להעלות את השיעור ל-65%–70% עד 2030, אך ביקורת מעקב מצאה שרוב סעיפי ההחלטה יושמו רק חלקית. יש תמימות דעים ש"רצוי שיותר חרדים יעבדו" — המחלוקת היא איך: השקעה מרצון בהכשרה, התניית קצבאות בהשתתפות בעבודה, תמריצים למעסיקים, או הכשרה במסגרות שירות.

גיוס ודת ומדינה

🎖️

גיוס חרדים לצה"ל

המחלוקת הציבורית בנושא גיוס חרדים כבר לא סובבת סביב השאלה "אם לגייס" — התמיכה הציבורית בכך גורפת (ראו למטה). המחלוקת האמיתית היא על **מנגנון האכיפה והקצב**: אילו יעדי גיוס שנתיים, אילו סנקציות, ומאיזה גיל פוקע הפטור.

📖

תקצוב ישיבות ולימוד תורה כ"מקצוע"

ב-13.7.2026 אישרה הכנסת (63 מול 52) את "חוק יסוד: לימוד תורה" — סעיף שהיה משווה מעמד לומדי תורה למשרתי צבא נמחק בפשרה; התנועה לאיכות השלטון עתרה נגד החוק מיד. במקביל, תקציב 2026 הקצה כ-1.7 מיליארד ש"ח לישיבות, כשכ-600 מיליון קפואים בצו ביניים של בג"ץ נגד תקצוב מי שאינו מתגייס. השאלה: לתקצב ללא תלות בגיוס, להתנות מימון בגיוס, לצמצם את "תורתו אומנותו" למובנו המקורי, או לבטל את חוק היסוד.

💍

נישואין וגירושין — מונופול רבני מול נישואין אזרחיים

בישראל אין מוסד נישואים אזרחיים — נישואין רק דרך רשות דתית, ומסלול צר ("ברית זוגיות לחסרי דת", 2010) לא פתוח לרוב הציבור. אלפי זוגות נישאים בחו"ל (בעיקר ארה"ב וקפריסין) לעקיפת המונופול. הצעת חוק לנישואים אזרחיים נפלה בקריאה טרומית (24.12.2025), כשכל הקואליציה מלבד יו"ר הכנסת הצביעה נגד, ובבתי הדין הרבניים נותרה בעיית סרבנות גט. השאלה: לחוקק נישואים אזרחיים, להרחיב ברית זוגיות, לחזק אכיפה נגד סרבני גט, או להותיר מצב קיים.

✡️

גיור וסמכות הרבנות הראשית

בג"ץ קבע בפסיקה תקדימית (2021) כי מי שעבר גיור רפורמי/קונסרבטיבי בישראל יוכר כיהודי לחוק השבות, וכי לרבנות אין מונופול על כך. הרבנות ממשיכה שלא להכיר בגיורים אלה לנישואין — נוצר מצב כפול: הכרה אזרחית בלי הכרה הלכתית-רבנית. השאלה: להמשיך את המצב הכפול, לחוקק ולבטל בפועל את פסיקת בג"ץ, לייעל את מערך הגיור הממלכתי המתקשה, או להרחיב הכרה בגיור לא-אורתודוקסי לכל צרכי המעמד האישי.

🚏

תחבורה ציבורית בשבת

אין בישראל תחבורה ציבורית ממלכתית בשבת. בפועל נוצר פתרון-ביניים לא-רשמי: יוזמת "נעים בסופ"ש", שבה רשויות מקומיות ומפעילים פרטיים מריצים קווי הסעה בסופי שבוע. חברי כנסת חרדים דרשו לאסור גם את זה, בעוד מרצ ויש עתיד חתמו על הסכם קואליציוני לקידום תחבורה ממלכתית בשבת. המחלוקת: להותיר את הפתרון-הביניים, לחוקק תחבורה ממלכתית מלאה, להסמיך רשויות מקומיות להחליט בעצמן, או לאסור בחוק גם את הפתרון החלקי.

🍽️

מונופול הכשרות — מי רשאי להעניק תעודת "כשר"?

ב-2021 אושרה "רפורמת כהנא" שפתחה את שוק הכשרות לתחרות: אפשרה לגופי כשרות פרטיים (כמו צהר) להעניק תעודות, לרבנים מקומיים לפעול בכל הארץ, וביטלה את מונופול הרבנות על ייבוא. ביולי 2026, כשבועיים אחרי שצהר קיבל רישיון והחל להחליף תעודות, ביטלה הכנסת (46-41) את הרפורמה והחזירה לרבנות בלעדיות מוחלטת; צהר עתר לבג"ץ. השאלה: להשאיר את הבלעדיות, להשיב את הרפורמה, להפריט לגמרי, או מודל ביניים.

חברה, חינוך ובריאות

🏥

רפורמה במערכת הבריאות — ציבורית מול פרטית (שב״ן ושר״פ)

מערכת הבריאות בישראל מבוססת על סל שירותים ציבורי אוניברסלי (חוק ביטוח בריאות ממלכתי, 1995) דרך ארבע קופות חולים, לצידו ביטוח משלים ("שב"ן") ופרטי-מסחרי, ו"שר"פ" — רפואה פרטית בתוך בתי חולים ציבוריים. השאלה השנויה במחלוקת: האם להרחיב את מימון המערכת הציבורית כדי לצמצם פערי זמינות, לצמצם ולהסדיר מחדש את שב"ן ושר"פ כדי לצמצם אי-שוויון, או להניח למגזר הפרטי להמשיך ולהתרחב.

🏘️

תוכנית החומש לחברה הערבית — לחדש, לקצץ לטובת ביטחון, או לתקן?

החלטת ממשלה 550 ("תקאדום", 2021) הקצתה כ-30 מיליארד ש"ח לצמצום פערים בין החברה הערבית ליהודית, אך מסתיימת בסוף 2026 בלי המשך, ואחראי הביצוע שלה התפטר בלי מחליף. ב-2024 קוצצה ב-15% לטובת המלחמה. ניסיון להסיט ממנה כ-2.9 מיליארד ש"ח בדצמבר 2025 נכשל (הוסטו 220 מיליון), אך ביולי 2026 אישרה הממשלה הסטה של 496.9 מיליון ש"ח לשב"כ ולמשטרה, ונגדה הוגשה עתירה לבג"ץ. מבקרי ההסטות טוענים מאז 2025 שהן נועדו "להשמיד את התוכנית". המחלוקת האמיתית: לחדש, להסיט לביטחון, או לתקן את היישום.

🚨

פשיעה בחברה הערבית — אילו סמכויות אכיפה מוצדקות?

2026 נפתחה בשיא פשיעה בחברה הערבית: 15 נרצחו עד ה-19 בינואר בלבד, כ-77% מהרציחות במרחב הציבורי, והפשיעה המאורגנת התמסדה למבנה היררכי בין-לאומי שחודר לרשויות המקומיות. סמכות המשטרה לחיפוש נשק ללא צו שופט, בתוקף כהוראת שעה מאז 2023 בלחץ השר בן גביר, הוארכה שוב ביולי 2026, ועתרו ארגוני זכויות אדם לבג"ץ נגד הסמכת השב"כ למאבק בפשיעה. השאלה השנויה במחלוקת: להרחיב את סמכויות המשטרה, להסמיך את השב"כ, או להתמקד בהגנה על עדים וטוהר מידות ברשויות.

תשתיות, תחבורה ואנרגיה

🌱

מדיניות אנרגיה — האצת המעבר לאנרגיה מתחדשת מול המשך ההסתמכות על גז טבעי

ממשלת ישראל קבעה יעד של 20% חשמל מאנרגיה מתחדשת עד 2025 ו-30% עד 2030 — אך משרד האנרגיה צופה הגעה של 17% בלבד עד 2025, ומבקר המדינה קבע שההצהרות האקלימיות ניתנו "ללא גיבוי". במקביל, משרד האנרגיה מאריך את ההסתמכות על גז טבעי עד 2048. השאלה השנויה במחלוקת: להמשיך במסלול הנוכחי, להאיץ מעבר לאנרגיה מתחדשת, למקד בגז טבעי כעוגן ביטחון אנרגטי, או להתמקד בהסרת חסמים לאנרגיה סולארית מבוזרת.

🚇

מטרו גוש דן — איך לסגור את פער המימון של פרויקט הענק?

עלות פרויקט המטרו לגוש דן מוערכת ביותר מ-177 מיליארד ש"ח, כשלפי החוק 50% ימומנו מתקציב המדינה ו-50% בעיקר מהיטל השבחה על נכסים סמוך לתחנות. מבקר המדינה הזהיר משלושה סיכונים כספיים מרכזיים בפרויקט המתנהל, לפי הביקורת, ללא גורם מתכלל; קבלנים עתרו לבג"ץ נגד ההיטל כמס המבוסס על תוכנית שטרם אושרה. המחלוקת האמיתית: לשמר את מבנה המימון, להגדיל את חלק המדינה, לצמצם את הפרויקט, או לעצב מחדש את ההיטל.

🚦

אגרת גודש בגוש דן — להטיל, לבטל, או להתנות?

משרד האוצר מקדם אגרת גודש לגוש דן: שלוש טבעות תשלום עם אכיפת מצלמות ותעריפים משתנים, ביעד ל-2026 (צפי לדחייה ל-2027). שרת התחבורה רגב מתנגדת בטענה לפגיעה במוחלשים, ויו"ר ועדת הכספים מילביצקי התנה את האישור בתוכנית תחבורה ציבורית מקיפה. ראש עיריית תל אביב-יפו חולדאי מתנגד לחיוב נסיעה פנים-עירונית. השאלה השנויה במחלוקת: ליישם כמתוכנן, לבטל, להתנות בתחבורה ציבורית, או לשנות את גבולות הטבעות.

🛤️

עדיפות תקציבית בתחבורה — כבישים מול מסילות, ומה קורה כשאין מתודולוגיה אחידה

תקציב התשתיות/תחבורה 2026 עומד על כ-45.5 מיליארד ש"ח — ההוצאה האזרחית הגבוהה ביותר בממשלה — אך מבקר המדינה מצא שבדיקת הכדאיות המחייבת לא תמיד מבוצעת כראוי, ומותאמת בעיקר לכבישים. ההחלטות בפועל מתקבלות במשא-ומתן פרויקט-מול-פרויקט: הסכם חסוי חילץ תקציב לרכבת קלה במחיר צמצום כביש 6, ובעסקה נפרדת נגרעה רכבת הקליע לטובת המטרו. המחלוקת האמיתית: כבישים או מסילות, ואיך לתקן את שיטת הבדיקה עצמה.

🚌

פערי תדירות וכיסוי בתחבורה הציבורית — מי צריך להחליט על רמת השירות בפריפריה?

תושבי הפריפריה מקבלים פחות תחבורה ציבורית אך משלמים עליה בממוצע כ-1,730 ש"ח בשנה — הסכום הגבוה ביותר בישראל — בעוד שכבישים הורחבו במקביל. רפורמת "צדק תחבורתי" הציעה הנחות של 50%, אך רק כ-14% מהזכאים נהנים בפועל, ו"חוק רשויות תחבורה מטרופוליניות" שמקודם כעת אינו חל על רוב ערי הפריפריה. המחלוקת האמיתית: הנחת מחיר, סמכויות תכנון אזוריות, תקני שירות מחייבים בחקיקה, או שיתוף פעולה מקומי כמו בנהריה.

נושאים על הרדאר (טרם נבנו)

רשימת מועמדים מלאה ממסמך החזון — לתמונת מצב, לא תוכן. אין קישורים, אין הצעות עדיין.

משפט, שלטון וממשל
  • יחסי בג"ץ–כנסת וסמכות שיפוט חוקתית
  • חוק יסוד: חקיקה (עיגון תהליך חקיקת חוקי יסוד)
גיוס ודת ומדינה
  • סנקציות על משתמטים (ארנונה, צהרונים, דיור)
הסכסוך הישראלי-פלסטיני וביטחון
  • הגירה/"הגירה מרצון" של פלסטינים משטחים
  • עתיד ההתנחלויות והמאחזים הבלתי מוסדרים