מפלגות בישראל ממומנות מכספי ציבור לפי מספר המנדטים, לצד תרומות פרטיות מוגבלות ואיסור תרומות מתאגידים; מבקר המדינה מפקח על הכספים, אך התפקיד ריק כעת בעקבות בג"ץ, לקראת בחירות 27.10.2026. דוח המבקר (יוני 2026) מצא ליקויים חמורים אצל מפלגות, וחובות המפלגות זינקו פי יותר מ-4 בפחות מעשור. השאלה: לשמר את המבנה הקיים, להדק כללי תרומות/הוצאות, להגדיל מימון ציבורי, להחמיר אכיפה, או להרחיב שקיפות.
חוק חדש קבע שמפלגות ילוו כסף רק מהכנסת ולא מבנקים. באותה שנה חובותיהן לבנקים עמדו על 35 מיליון ש״ח.
אחרי ריבוי מערכות בחירות, הסיעות פורסות את החובות לכנסת והמבקר חושש שלא יוחזרו.
ההצעה של ח״כ אביחי בוארון (הליכוד): כסף שמגייסת מפלגה חדשה יחזיר קודם את חובות המפלגה הקודמת של אותו יו״ר. אושרה חרף התנגדות היועצת המשפטית לממשלה.
הליכוד נקנס ב-150 אלף ש״ח: ב-41% מכרטיסי האשראי שולם עבור יותר ממתפקד אחד. העבודה נקנסה ב-75 אלף ש״ח על הלוואה אסורה.
הוועדה הציבורית העלתה את יחידת המימון, והכנסת אישרה בחוק להגדיל את המקדמה מ-70% ל-80% מהיחידה, ברוב של 62 בלי מתנגדים.
בג"ץ ביטל את בחירת מיכאל ראבילו (61 מול 57) כי חברי כנסת צילמו את הצבעתם. נכון לאוקטובר ההצבעה החוזרת לא התקיימה, ואין מבקר מכהן לקראת הבחירות ב-27.10.