ישראל, לבנון וארה"ב חתמו ב-2026 על הסכם מסגרת בתיווך טראמפ לסיום הסכסוך. ישראל מקימה "רצועת ביטחון" בעומק 10 ק"מ — נתניהו: "אנחנו לא עוזבים" — ונסיגה הדרגתית תלויה בפירוק נשק חיזבאללה. בן גביר וסמוטריץ' התנגדו להסכם, וכ"ץ הצהיר שצה"ל יישאר בלבנון ללא הגבלת זמן. השאלה השנויה במחלוקת: ליישם את ההסכם, לדחותו ולפעול חד-צדדית, להישאר ללא הגבלה, או לסגת לקווי טרום-המלחמה כדרישת לבנון וחיזבאללה.
3 מתוך 4 ההצעות לנושא זה ממוקמות כאן — "דחיית ההסכם וחזרה לפעולה חד-צדדית" היא שאלה נפרדת (על גישה מדינית, לא על כמות נסיגה) ומוצגת רק ככרטיס הצעה בהמשך העמוד.
המיקום על הציר הוא דירוג איכותני של היקף הנוכחות הצבאית (לא מדד מספרי מדוד) — כל עמדה כאן מבוססת על ציטוט ישיר של הדובר הרשמי שהחזיק בה.