מערכת הבריאות בישראל מבוססת על סל שירותים ציבורי אוניברסלי (חוק ביטוח בריאות ממלכתי, 1995) דרך ארבע קופות חולים, לצידו ביטוח משלים ("שב"ן") ופרטי-מסחרי, ו"שר"פ" — רפואה פרטית בתוך בתי חולים ציבוריים. השאלה השנויה במחלוקת: האם להרחיב את מימון המערכת הציבורית כדי לצמצם פערי זמינות, לצמצם ולהסדיר מחדש את שב"ן ושר"פ כדי לצמצם אי-שוויון, או להניח למגזר הפרטי להמשיך ולהתרחב.
גם עם תוספת של יותר מ-2,300 מיטות עד 2028, ישראל צפויה להישאר רחוק מתחת לממוצע.