הוועדה לבחירת שופטים היא הגוף שממנה שופטים בישראל, ומורכבת מ-9 חברים המייצגים את שלוש הרשויות ואת לשכת עורכי הדין. מאז 2023 עמד במחלוקת מי צריך להשפיע יותר על מינוי שופטים — נבחרי ציבור או גורמים מקצועיים — ובאיזה רוב נדרש אישור. ב-27.3.2025 נחקק שינוי הרכב בפועל, שייכנס לתוקף רק מהכנסת ה-26; הצעות קודמות ורחבות יותר לא נחקקו. השאלה השנויה במחלוקת: איזה הרכב וכלל הצבעה נכון לוועדה.
נקבע שמינוי לבית המשפט העליון (בשונה משאר הערכאות) מחייב רוב מיוחד של 7 מתוך 9 חברי הוועדה — כלל שהעניק בפועל לכל גוש בעל 3 קולות זכות וטו על מינוי שופט עליון.
ח"כ שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה) מגיש הצעת חוק-יסוד: השפיטה להרחבת הוועדה ל-11 חברים — 3 שרים, 3 יו"ר ועדות כנסת, 3 שופטים ו-2 נציגי ציבור שממנה שר המשפטים — הרכב שהעניק לקואליציה רוב אוטומטי (כ-7 מתוך 11), ומינוי עובר ברוב רגיל (7/11) במקום הרוב המיוחד. ההצעה כללה גם ביטול "כלל הוותק" בבחירת נשיא העליון. ההצעה לא נחקקה בסופו של דבר.
נתניהו מפטר את שר הביטחון יואב גלנט יממה לאחר שהזהיר בפומבי מפני סכנה לביטחון המדינה. יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד מכריז על שביתה כללית במשק — ונתניהו מודיע באותו יום על השהיית החקיקה והיכנסות למשא ומתן פורמלי בבית הנשיא הרצוג.
במסגרת המשא ומתן גובשה גרסת ביניים: הרכב של 9 חברים, הקטנת הגוש הקואליציוני המובטח לכ-6 מתוך 9, ומעבר לדרישת רוב רגיל (5/9) במקום רוב אוטומטי גורף. ביקורת בת-התקופה (כלכליסט) טענה שגם אחרי הריכוך הגוש הקואליציוני עדיין קרוב מאוד לרוב הדרוש. המשא ומתן קרס באפריל 2023 לפני שהבשיל לכדי הצעת חוק שהצביעה עליה הכנסת.
הכנסת מאשרת ברוב 67 (האופוזיציה החרימה) תיקון לחוק-יסוד: השפיטה — הרכב חדש עם חבר כנסת ונציג ציבור אחד לכל גוש פוליטי (ייצוג שווה), לצד שלושת השופטים. מינוי שופט עובר ברוב רגיל (5/9), לא ברוב המיוחד (7/9) הקודם. החוק ייכנס לתוקף רק מהכנסת ה-26, לא על הכנסת הנוכחית.