מחסומי סחר — מכסים, תקנים ייחודיים לישראל ובירוקרטיית יבוא — מוזכרים לפי ה-OECD כאחד הגורמים לרמת המחירים הגבוהה בישראל ביחס להכנסה, בעיקר בשוקי המזון והחקלאות. בשנים האחרונות ננקטו סבבי רפורמות יבוא וחקלאות, שיושמו רק בחלקם וחלקם נעצרו או צומצמו בלחץ פוליטי-ענפי. באיזו מידה, ובאילו תחומים, נכון להמשיך ולפתוח את היבוא ולהוריד מכסים — ואיך מאזנים זאת מול ההשפעה על חקלאות ותעשייה מקומית?
הרפורמה מאפשרת יבוא מוצרים שעומדים בתקינה אירופית ללא בדיקה נוספת במכון התקנים הישראלי, במגוון רחב של מוצרי צריכה — מזון, טואלטיקה, תמרוקים, צעצועים ומוצרי חשמל. שר הכלכלה ניר ברקת הציג הערכה לפיה הרפורמה עשויה לחסוך למשק בית ממוצע סכום משמעותי בשנה.
TheMarker דיווח שהממשלה עצרה את המשך רפורמת הפחתת המכסים על תוצרת חקלאית טרייה, המכסים חזרו לעלות, והמחירים על התוצרת המוגנת זינקו. ה-OECD העריך קודם לכן שדחיית רפורמת המכסים על תוצרת חקלאית תייקר לצרכן הישראלי מוצרי חקלאות בסיסיים.
מבקר המדינה קבע שגם רפורמת היבוא השלישית תוך ארבע שנים לא הורידה בפועל את יוקר המחיה, ושרפורמות דומות בעבר "לוו בליקויים" וגרמו לבלבול בקרב סוכני מכס ויבואנים יותר משהורידו מחירים. אותו דוח מצא גם פערי מחירים קיצוניים בין יבוא רשמי/ישיר לאותו מוצר ביבוא מקביל.
שר הכלכלה ניר ברקת חתם מול נציב הסחר האמריקאי ג'יימסון גריר על הסכם הפוטר ממכס כ-300 פריטי ירקות, פירות ומוצרי חלב (52 פרטי מכס, 27 קטגוריות), חלקם באופן מיידי וחלקם בהדרגה עד מעבר מלא ליבוא פטור ממכס ב-2036. ארגוני חקלאים הזהירו מנזק של מאות מיליוני שקלים בשנה לענפי השקדים, התפוחים, האגסים והדובדבנים.
חלק מהפטורים ממכס חלים באופן מיידי, וחלקם בהדרגה — עד מעבר מלא ליבוא פטור ממכס בשנת 2036.