החל מספטמבר 2025 הכירו במדינה פלסטינית מדינות מערביות נוספות (בריטניה, קנדה, אוסטרליה, צרפת ואחרות), בלי הסכם מדיני ובלי לחכות לסיום משא ומתן. נכון ל-23.9.2025, כ-157 מתוך 193 מדינות האו"ם מכירות במדינה פלסטינית. הוויכוח הישראלי הפעיל הוא לא רק "בעד או נגד" הרעיון, אלא איך להגיב לגל ההכרה — להתעלם, לדרוש הכרה רק בסוף משא ומתן, או צעדי-נגד קונקרטיים.
ראש ממשלת קנדה מארק קרני מודיע שקנדה מתכוונת להכיר במדינה פלסטינית במושב ה-80 של העצרת הכללית של האו"ם — ההכרזה שפתחה את הגל, עוד לפני בריטניה וצרפת.
ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר: "בריטניה תכיר במדינה פלסטינית בספטמבר אלא אם ישראל תיקח צעדים משמעותיים לסיים את המצב בעזה, תסכים להפסקת אש ותתחייב לשלום ארוך טווח ושיקום פתרון שתי המדינות" — לצד תנאי נוסף: התחייבות ישראלית שלא לספח את יהודה ושומרון.
ארבע מדינות נוספות ממשות את ההכרזות המוקדמות ומכירות רשמית במדינה פלסטינית.
צרפת, בלגיה, מונקו, לוקסמבורג ומלטה מכריזות אף הן על הכרה, בוועידת האו"ם — גל שהביא את רוב מדינות ה-G7 למסלול ההכרה המיידית.
ראש הממשלה נתניהו מגיב להכרת בריטניה, אוסטרליה וקנדה: "אתם מעניקים פרס ענק לטרור". בממשלה נדונים צעדי-נגד אפשריים, ובהם החלת ריבונות על חלקים מיהודה ושומרון והטלת סנקציות על הרשות הפלסטינית.