יהדות התורה

שר השיכון מטעם יהדות התורה (יצחק גולדקנופף, 2022–2024) התבטא בפומבי שהוא "לא יודע שיש משבר בענף הדיור", וחלק ניכר מהתוכניות שקידם במשרד התמקד בעיקר במגזר החרדי ולא במדיניות היצע כוללת — עדות להיעדר מדיניות היצע מקיפה, לא עמדה מוצהרת בעד או נגד המנגנון עצמו.

לא אותרה עמדה מוצהרת ספציפית להרחבת דיור ציבורי (להבדיל מהעמדת קרקעות מדינה לחסרי דיור בתוך המגזר החרדי).

לא אותרה עמדה מוצהרת.

לא אותרה עמדה מוצהרת.

לא אותרה עמדה מוצהרת ספציפית על מבנה המס. ח"כ משה גפני (יו"ר ועדת הכספים) מתבטא באופן חוזר נגד המדיניות הממשלתית ביוקר המחיה, אך לא אותר ציטוט שמתייחס במפורש למדרגות מס/מע"מ/מיסוי הון — ראו NOTES.md לזוויות שנבדקו.

ח"כ משה גפני הוביל לאורך שנים עמדה עקבית של תמיכה בהעלאת גיל הפרישה בתנאי שתילווה בהגנות קונקרטיות לנשים במקצועות שוחקים, לנשים שכבר פרשו ולנשים עניות — עמדה שהתנגדה לניסיון האוצר להעביר את ההעלאה בלי תנאים אלה דרך חוק ההסדרים, וחלק מדרישותיה באו לידי ביטוי בהטבות המעבר שנקבעו במבנה הסופי.

סקירה מ-2013 מצאה שיהדות התורה תמכה אז בהעלאת מס בריאות ב-1% ספציפית למימון רפורמת סיעוד — מקור ישן מדי (יותר מעשור) וצר-היקף (נוגע לסיעוד, לא למבנה שב"ן/שר"פ/תקצוב הבריאות הכללי של נושא זה) כדי לשמש בסיס ל"משוער" בנושא הנוכחי. ראו NOTES.md.

לא אותרה עמדה מוצהרת או מתועדת של יהדות התורה על שכר מינימום או אכיפת דיני עבודה בסבב החיפושים הזה.

שני ח"כים מיהדות התורה — ישראל אייכלר (ינואר 2023) ומשה גפני, יו"ר דגל התורה — הגישו בנפרד הצעות חוק פרטיות להורדת אחוז החסימה (ל-1.5% ול-2% בהתאמה) — תמיכה מוצהרת בפועל, לא הערכה, גם אם מונעת בין השאר משיקולים פנים-מפלגתיים (ראו detail בפתרון עצמו).

לא אותרה עמדה מוצהרת ספציפית של יהדות התורה על מימון מפלגות/חוק בנט בסבב החיפוש הזה. ראו NOTES.md.

יו"ר יהדות התורה משה גפני, כיו"ר ועדת הכספים ולאורך שנים, מתנגד עקבית לקיצוץ/התניית קצבאות ומלגות קיום, וטען במפורש: "איש לא יעבוד גם אם יבוטלו הקצבאות" — התנגדות מוצהרת וברורה למנגנון ההתניה המוצע בפתרון זה.

כנ"ל: לא אותרה הצהרת מצע רשמית ומצוטטת ישירות בסבב המחקר הזה, אך יהדות התורה היא שותפה קואליציונית מרכזית שהצביעה בעד החוק — מתויג "משוער" על בסיס הצבעה בפועל.

הקלטות שפורסמו בינואר 2026 מהרב דב לנדו והרב משה הלל הירש — מנהיגי הזרם הליטאי המהווה חלק מרכזי מהציבור שמצביע עבור יהדות התורה — חשפו הודאה שהחוק המקודם הוא "הצלה זמנית" ולא יוביל בפועל לגיוס ("איש לא ילך לצבא"). זו הערכה המבוססת על התבטאויות מנהיגות רבנית משפיעה, לא הצהרת מפלגה רשמית — מסומן בהתאם כ"משוער, לא מוצהר".

יהדות התורה הייתה בין יוזמות הצהרת הכנסת (18.7.2024) נגד הקמת מדינה פלסטינית.

יהדות התורה, כחברת הקואליציה שהתחייבה בהסכמים הקואליציוניים לתמוך בכלל צעדי הרפורמה המשפטית שיקדם שר המשפטים, תמכה בפועל בהעברת החוק ב-27.3.2025.

סיעת יהדות התורה התחייבה בהסכם הקואליציוני עם הליכוד (דצמבר 2022) לתמוך בפסקת ההתגברות; בהמשך אף השתמשה באיום על קידום/עיכוב פסקת ההתגברות ככלי מיקוח מול הליכוד בסוגיות אחרות, מה שמעיד שוב על עמדה מוצהרת ולא מוסקת.

יהדות התורה היא חלק מהממשלה שאישרה פה אחד (4.8.2025, החלטה 3306) את יישום המתווה, אך שריה לא נמנו על חברי ועדת השרים המצומצמת עצמה (שיקלי, סמוטריץ', בן גביר, גמליאל, מלכיאלי) — לכן תמיכתה בהחלטה הכוללת ברורה, אך מסומנת כמשוער ולא מוצהר ביחס למתווה הספציפי, בהיעדר ציטוט נפרד של נציגי הסיעה על המנגנון עצמו.

יהדות התורה חתמה על הסכם קואליציוני (2022) הכולל התחייבות ראש הממשלה לתקצב מוסדות שאינם מלמדים ליבה; יו"ר המפלגה משה גפני הגיב להקפאת בג"ץ (דצמבר 2025) בקביעה ש"בית המשפט הכריז מלחמה על הציבור החרדי", ויו"ר הסיעה יצחק גולדקנופף טען שהכספים "עברו את כל האישורים המקצועיים והחוקיים" ונועדו לתקן אפליה תקציבית היסטורית.

לא אותרה עמדה מוצהרת בעד או נגד הרחבת המסלול הממלכתי-חרדי; המפלגה מזוהה בעיקר עם ייצוג הרשתות הפרטיות הקיימות.

ההסכם הקואליציוני 2022 בין הליכוד ליהדות התורה קבע הקמת צוות בין-משרדי, בהשתתפות יו"ר ועדת הכספים מטעם יהדות התורה (משה גפני), שיפעל להשגת "שוויון תקציבי" בין מוסדות החינוך — מנגנון מוסכם שהמפלגה חתומה עליו במפורש.

לא אותר מקור זמין לעמדה מוצהרת בנושא מודל ההעסקה של מורים במגזר הממלכתי/ממלכתי-דתי, להבדיל ממימון החינוך הפטור העצמאי.

חברי כנסת חרדים מיהדות התורה הביעו זעם במליאה בעת אישור הצעת 2020 בקריאה טרומית, וקולות הקואליציה (הכוללת את יהדות התורה) הפילו את הצעת 2023 לקטינים — עמדה מוערכת על בסיס התנהגות הצבעה, לא ציטוט ישיר על תוכן ההצעה.

יו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף תקף בפומבי את הצבעת אוחנה בעד הצעת הנישואים האזרחיים, וטען שהיא מפרה הבנות עם המגזר החרדי לשימור המצב הקיים — התנגדות מוצהרת לחקיקת נישואים אזרחיים.

לא אותר ציטוט ישיר של המפלגה על סוגיית האימוץ או הפונדקאות לזוגות מאותו המין באופן ספציפי.

יהדות התורה סבורה שניהול רישום הנישואין/הגירושין דרך הרבנות הראשית הוא מהמאפיינים המגדירים את היותה של ישראל מדינה יהודית — התנגדות מוצהרת ועקרונית, לא רק תכסיסנית-קואליציונית.

לא אותר ציטוט מפלגתי-ספציפי על איסור תחבורת נוסעים בשבת (הדרישה יוחסה בדיווח ל"ח"כים חרדים" כללי), אך יו"ר המפלגה יצחק גולדקנופף הצהיר בהקשר סמוך (עבודות רכבת בשבת): "עומדים על כך שלא יהיו כלל עבודות בשבת" — מתויג "משוער" על בסיס דפוס מוצהר, לא ציטוט ישיר על נושא זה בדיוק.