ישראל ביתנו

לא אותרה עמדה מוצהרת ספציפית לגבי הגדלת היצע דרך תכנון/קרקעות.

העלאת מס הרכישה על דירה שנייה ומעלה לכ-8%/10% נכנסה לתוקף בנובמבר 2021 בעת שאביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) כיהן כשר האוצר — הערכה המבוססת על פעולת מדיניות בפועל בעת הכהונה, לא על הצהרת מצע.

במצע הכלכלי 2022: "ביטול מעמד יבואן בלעדי וביטול מונופולים במזון" — תמיכה מוצהרת ברפורמה ממוקדת ביבוא מקביל ובריכוזיות, להבדיל מפתיחה גורפת.

במצע הכלכלי 2022: "ביטול מעמד יבואן בלעדי וביטול מונופולים במזון" — תמיכה מוצהרת בפעולה יזומה נגד מונופולים/ריכוזיות ספציפית בענף המזון, ולא רק בהורדת מכסים כללית (אותו ציטוט משמש גם בנושא "פתיחת יבוא והורדת מכסים", תחת רפורמה ממוקדת ביבוא מקביל — כאן הוא מיוחס לזווית האנטי-מונופולית שלו).

לא אותרה הצהרת מצע רשמית מנוסחת כ"הרחבת מדרגות/נקודות זיכוי", אך אביגדור ליברמן כשר אוצר מכהן הוביל בפועל תוכנית שהתמקדה בזיכוי במס הכנסה למשפחות עובדות (ולא בהפחתת שיעורי מס כללית) כמענה ליוקר המחיה — פעולת מדיניות מתועדת של שר מכהן, ולכן "משוער" ולא "מוצהר".

אביגדור ליברמן, כשר האוצר, הוביל בפועל את חקיקת ההעלאה ההדרגתית של גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-65 שאושרה בכנסת בנובמבר 2021 ונכנסה לתוקף ב-2022 — צעד מרכזי במבנה הקיים היום, לא הצהרה תיאורטית.

לא אותרה עמדה מוצהרת ספציפית — אתר המפלגה מזכיר בריאות כאחד מ"חמישה תחומים" כלליים שהמדינה אחראית להם, בלי הצעת מדיניות קונקרטית לשב״ן/שר״פ/תקצוב. ראו NOTES.md.

אביגדור ליברמן, כשר אוצר מכהן, הוביל בפועל בנובמבר 2021 מתווה מוסכם עם ועדת העבודה והרווחה להעלאת שכר המינימום ב-200 ש"ח (במקום 100 ש"ח) ולחידוש הצמדתו לשכר הממוצע. מסומן "משוער" ולא "מוצהר" כי מדובר בפעולת שר מכהן בתפקידו, לא בציטוט ממצע מפלגתי — ובנוסף ליברמן עצמו כינה בעבר (2022) הצעות להעלאה גדולה יותר "פופוליזם", כך שהתמיכה בפועל מתועדת רק ביחס למתווה המתון שהוא עצמו הוביל, לא ביחס לכל העלאה אפשרית.

ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן דוגלת באופן מוצהר במעבר משיטת הבחירות הארצית-יחסית הנוכחית לבחירות אזוריות (120 אזורי בחירה, בדומה למודל האמריקאי/הבריטי) — חלק מעקרונות מצע המפלגה, לא רק הצהרה חד-פעמית.

אביגדור ליברמן ציין במליאה ביום העלאת אחוז החסימה (2014) שהדבר מאפשר "לממשלה להוביל סדר יום ברור" — ציטוט מתועד התומך בעקרון אחוז חסימה גבוה יותר, ולכן משוער (לא מוצהר במפורש ביחס להצעות 2023-2025 הספציפיות) שהמפלגה מתנגדת להורדתו כעת.

אביגדור ליברמן מקדם באופן מוצהר מודל היברידי המשלב אלמנטים של בחירה ישירה לראשות הממשלה עם שיטת ממשל נשיאותית (לא שיטה נשיאותית טהורה בסגנון ארה"ב) — לפי ניתוח המכון הישראלי לדמוקרטיה, מדובר במעשה בגרסה מודרנית של מנגנון הבחירה הישירה שהיה נהוג ב-1996-2001.

כשר האוצר (2021), אביגדור ליברמן ביטל בפועל את זכאותם של אברכים שאינם משתתפים בשוק העבודה לסבסוד מעונות יום — צעד קונקרטי שמקשר הטבה כלכלית ספציפית להשתתפות בתעסוקה, לצד ביקורת חוזרת ונשנית על שיעורי התעסוקה הנמוכים במגזר החרדי כגורם מרכזי ליוקר המחיה.

אביגדור ליברמן דורש חוק גיוס גורף וללא הבחנה בין קבוצות אוכלוסייה, וקרא למנהיגי האופוזיציה להתחייב מראש ל"חוק גיוס כולל" — קרוב יותר לעקרון האכיפה השוויונית מאשר למנגנון היעדים ההדרגתי של הממשלה; משוער, לא מוצהר כתמיכה במתווה הספציפי הזה של הממשלה (ראו גם "אכיפה מיידית ושוויונית").

אביגדור ליברמן: "לא אתפשר על חוק הגיוס" — עמדה עקבית ורב-שנתית (כולל התפטרות מהממשלה ב-2018 סביב הנושא) בעד גיוס גורף וללא הבחנה בין קבוצות אוכלוסייה, ללא "הנחות" מבניות.

באוקטובר 2026 פרסמה ישראל ביתנו: "אנחנו תומכים בבנייה ב-E1 ומתנגדים להקמת מדינה פלסטינית". החלופה שהיא מציעה: ביטול הסכמי אוסלו, פירוק הרשות הפלסטינית, ריבונות ישראלית בשטחי C, ובשטחי A ו-B משטרת ירדן תנהל את חיי היומיום של הפלסטינים, כשישראל שומרת על האחריות הביטחונית בכל יהודה ושומרון. קודם לכן: המפלגה הייתה בין יוזמות הצהרת הכנסת נגד הקמת מדינה פלסטינית (18.7.2024).

המפלגה לא התייחסה לתוכנית בשמה. היא מציעה שאחרי חיסול שלטון חמאס "ניהול הרצועה יועבר לגורם חיצוני מהעולם הערבי, ומדינת ישראל תשמור על חופש הפעולה הביטחוני שלה ברצועה". זה קרוב לניהול בפיקוח בינלאומי, ולכן ההערכה היא תמיכה.

ישראל ביתנו מציעה "היפרדות מוחלטת מרצועת עזה": הפסקת העברת הסחורות ואספקת החשמל, המים והדלק וסגירה הרמטית של המעברים, וניהול הרצועה בידי גורם חיצוני מהעולם הערבי. ישראל תשמור רק על חופש פעולה ביטחוני, בלי ניהול אזרחי.

ישראל ביתנו מציעה "ביטול הסכמי אוסלו ופירוק הרשות הפלסטינית", ואת ניהול עזה אחרי חמאס היא מייעדת לגורם חיצוני מהעולם הערבי, לא לרשות.

קווי היסוד של המפלגה לממשלה הבאה כוללים "חוק גיוס לכולם", לצד ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר.

יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן התבטא פומבית וחזור נגד חלקי הרפורמה, כולל האשמה שהמהלך המשפטי נועד לשרת אינטרסים אישיים-קואליציוניים ספציפיים ולא רפורמה עניינית — התנגדות מוצהרת.

יו"ר הסיעה אביגדור ליברמן קרא לחברי האופוזיציה להחרים את ההצבעה על ביטול עילת הסבירות, וטען פומבית שהחוק "נועד לסלול את חזרת דרעי לממשלה" ואינו רפורמה עניינית — התנגדות מוצהרת, כולל החרמת ההצבעה עצמה.

יו"ר האופוזיציה אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) תיאר את החוק כ"עוד צעד בניסיון להשתלט על מערכת המשפט" — התנגדות מוצהרת.

לא אותר ציטוט מוצהר של נציג הסיעה ספציפית על הצעת רוטמן, להבדיל מהתנגדות כללית להיבטים אחרים של הרפורמה המשפטית.

אביגדור ליברמן הצהיר במפורש כי לימודי ליבה הם תנאי סף להצטרפות לממשלה, וכי המדינה תתמוך בחינוך החרדי רק כשייושמו לימודי ליבה בפועל ("מי שלא רוצה ללמוד ליבה — שיעשה זאת על חשבונו ולא על חשבון משלם המסים"); כשר האוצר קידם בפועל, יחד עם שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון, תוכנית שהתנתה תוספת תקציב עד 100% בלימוד ליבה בפועל.

לא אותר מקור זמין לעמדה מוצהרת ספציפית להרחבת המסלול הממלכתי-חרדי (להבדיל מדרישת אכיפה כללית).

המצע הרשמי של ישראל ביתנו קורא ל"הרחבת העצמאות הניהולית של מנהלי בתי הספר, לרבות האפשרות להעסיק מורים מצטיינים בחוזים אישיים" — ציטוט שאומת ישירות מול המצע.

המצע הרשמי של ישראל ביתנו קורא ל"שינוי מודל התגמול למורים, כך שיתבסס על חדשנות, מצוינות ואיכות ההוראה במקום על ותק בלבד" — ציטוט שאומת ישירות מול המצע (אותו מקור ששימש כבר ב-`atzmaut-batei-sefer` לעמדת המפלגה על אוטונומיית מנהלים).

אביגדור ליברמן וישראל ביתנו הביעו תמיכה עקרונית בזכויות להט״ב ובנישואים אזרחיים (ראו hakarat-zugiyut-lhatb), אך לא אותרה עמדה מוצהרת או הצבעה ספציפית על איסור טיפולי המרה עצמו.

עמדת המפלגה, כפי שמופיעה באתר הרשמי של אביגדור ליברמן, תומכת בקביעת נישואים אזרחיים לכלל הזוגות המעוניינים בכך — כולל הבטחה לדרוש את חקיקתם במשא ומתן קואליציוני.