ישר

גדי איזנקוט (יו"ר ישר) הציג ב-2026 תוכנית גיוס מלא כתנאי-סף לכל הרכבת ממשלה: חוק שירות ממלכתי שיחייב את כלל אזרחי ישראל — חרדים וערבים — בשירות צבאי, לאומי או אזרחי; ביטול מוסד הפטור והדיחוי הגורף (רק כ-3% ממחזור שנתי יקבלו דיחוי ללימודי תורה, באישור מינהלת ממלכתית); ומשתמטים יהיו נתונים לשלילת הטבות ולסנקציות. איזנקוט: תשובה של "כן, אבל" למותנה הזה נחשבת ל"לא" מבחינתו — הוא מעדיף ללכת לבחירות נוספות על פני פשרה בנושא.

גדי איזנקוט: "לא תמצאו אמירה אחת שלי בעד מדינה פלסטינית" — ובריאיון נפרד: מדינה פלסטינית "לא רלוונטי אחרי 7.10" ואינה על סדר היום, ולעתים מתוארת בדבריו כ"פרס לארגוני טרור". עמדה מוצהרת ועקבית נגד פתרון שתי המדינות.

בניגוד לבנט וליברמן, איזנקוט מבחין את עצמו במפורש בכך שאינו תומך בהחלת ריבונות ישראלית מלאה ביהודה ושומרון — מטעמי דמוגרפיה (שמירה על רוב יהודי מוצק), לא מטעמים מדיניים-שמאליים. עמדה מוצהרת נגד המודל של ריבונות מלאה עם מסלול אזרחות/תושבות לתושבים הפלסטינים.

אותה עמדה מוצהרת של איזנקוט נגד ריבונות ישראלית מלאה ביהודה ושומרון (מטעמי דמוגרפיה) חלה גם על המתווה הקונקרטי שמקודם בפועל — מתווה 82% הריבונות של סמוטריץ' ומנהלת ההתיישבות.

גדי איזנקוט הגיב לגל ההכרות של בריטניה, אוסטרליה וקנדה (ספטמבר 2025): "העיסוק במדינה פלסטינית בעת הזאת ולאחר 7 באוקטובר הוא איוולת, ופרס לטרור" — והוסיף כי "בזמן שחטופינו נמקים במנהרות חמאס, העולם עוסק באיוולת הזו". התנגדות מוצהרת וישירה למסלול ההכרה המיידית, עקבית עם עמדתו המוצהרת האחרת נגד מדינה פלסטינית (ראו `pitaron-medini-kavua`).

מטרות המפלגה: "צה"ל יחזור להיות צבא העם", ו"יונהג שירות לכל ויוקפד על שוויון בנטל".

איזנקוט (2022, לפני הקמת ישר): "אני בעד חיזוק גושי ההתיישבות", ו"מפנים התיישבות לא חוקית".

איזנקוט (2022, לפני הקמת ישר): מי שרוצים "לבטל את חוק ההתנתקות ולחזור לגוש קטיף לדעתי ימיטו על מדינת ישראל אסון".

גדי איזנקוט, בכנס השנתי של "ישראל היום" (יולי 2026), הצהיר כי "החוקים הראשונים" שיקדם יכללו השבת שיטת בחירת השופטים הקודמת, "כדי למנוע פוליטיזציה וקיפאון של המערכת" — עמדה מוצהרת נגד המתווה שנחקק במרץ 2025, לא רק מיאוס כללי מ"המהפכה המשפטית". ראו הסתייגות אימות ב-NOTES: תוכן זה אותר רק דרך WebSearch (לא WebFetch, שנחסם), ומאומת בעקביות על פני מספר חיפושים נפרדים, אך לא נקרא במלואו כטקסט-מאמר רציף.

אותה הצהרה של איזנקוט (יולי 2026) מציבה במפורש את השבת שיטת הבחירה הקודמת (שקדמה לחוק מרץ 2025) כאחד מ'החוקים הראשונים' שיקדם, לצד הקמת ועדת חקירה ממלכתית ל-7 באוקטובר — תמיכה מוצהרת בחזרה למבנה שקדם ל-2023, לא רק ניסוח שלילי כלפי המתווה שנחקק.

גדי איזנקוט הציג בפומבי, יחד עם ניצול השבי גדי מוזס, טיוטת ועדת חקירה ממלכתית לפי חוק ועדות החקירה — "ועדה שנשיא בית המשפט העליון ימנה... כדי להשיג הסכמה לאומית רחבה" — והתחייב להקימה כ"מחויבות ראשונה" בממשלה בראשותו.

גדי איזנקוט חשף מצע חינוך הקורא לחינוך ממלכתי (עברי, ממלכתי-דתי, ממלכתי-חרדי וערבי) כ"כרטיס הכניסה לישראליות", לצד צמצום התקצוב למסלולים הלא-ממלכתיים — ובהם החינוך העצמאי החרדי. מטרות המפלגה הרשמיות (אתר המפלגה) כוללות במפורש "לימודי ליבה לכולם" — תמיכה מוצהרת בהתניית מימון, לצד עמדה שהצהיר גם שאינו תומך בגישה פופוליסטית של "אפס לומדים".

עמדת מצע רשמית (אתר ישר עם אייזנקוט, פרק "עקרונות החינוך"), אומתה ישירות: "הענקת אוטונומיה פדגוגית ותקציבית לבתי הספר ולרשויות המקומיות תאפשר לתת את המענה המדויק ביותר לתלמידים במערכת" — לצד ביזור מפורש לרשויות המקומיות כ"שותף מרכזי בניהול מערכת החינוך בתחומן".

מצע החינוך הרשמי של ישר עם אייזנקוט קורא במפורש להקמת "מסלולי העסקה מקבילים המבוססים על איכות ותפוקות ולא רק על ותק, תוך הכרה בניסיון מקצועי קודם ושכר פתיחה גבוה" (מכונה במצע "הסכמי דור ב'") — מסלול בחירה המתווסף למסלול הקיים, לא מחליף אותו. ציטוט אומת ישירות מול המצע.