מושגים ותכניות ›
הסכם

הסכמי אוסלו ושטחי A, B, C

ישראל ואש"ף הכירו זה בזה ב-1993 והסכימו על שלטון עצמי פלסטיני זמני לחמש שנים, עם חלוקת הגדה לאזורים A, B ו-C, עד הסכם קבע ב-1999. הסכם הקבע לא נחתם, וחלוקת הביניים היא המפה של הגדה עד היום.

מי:
ממשלת רבין ואש"ף בראשות ערפאת
מתי:
1993 (הצהרת העקרונות) ו-1995 (הסכם הביניים)
בכנסת:
61 מול 50 ב-1993, 61 מול 59 ב-1995

מי שולט במה בגדה

  • A
    18%
    הערים הפלסטיניות
    אזרחי: פלסטיניםביטחון: פלסטינים
  • B
    22%
    רוב הכפרים
    אזרחי: פלסטיניםביטחון: ישראל

    המשטרה הפלסטינית שומרת על הסדר הציבורי

  • C
    60%
    כל השאר: ההתנחלויות, בקעת הירדן, השטחים הפתוחים
    אזרחי: ישראלביטחון: ישראל

החלוקה מאז 2000. במפה של 1995 אזור C היה כ-74% . מאז 2002 צה"ל פועל גם באזור A .

איך זה היה אמור לעבוד: חמישה שלבים בחמש שנים

  1. 1
    9.1993הכרה הדדית והצהרת עקרונות

    אש"ף מכיר בישראל ומתנער מטרור, ישראל מכירה באש"ף

  2. 2
    5.1994נסיגה מעזה ויריחו

    הרשות הפלסטינית קמה ושעון חמש השנים מתחיל

  3. 3
    9.1995הסכם הביניים

    שלושה אזורים בגדה, בחירות למועצה, ועוד נסיגות בתוך 18 חודשים

  4. 4
    5.1996מתחילות שיחות הקבע

    על השאלות שההסכם השאיר פתוחות

  5. 5
    5.1999הסכם קבע

    סוף תקופת הביניים

נדחו להסכם הקבע
  • ירושלים
  • פליטים
  • התנחלויות
  • גבולות
  • הסדרי ביטחון

תקופת הביניים: על הנייר ובפועל

1995200520152025
  • על הנייר 5 שנים

    4.5.1994 עד 4.5.1999, ואז הסכם קבע

  • בפועל 32 שנים, ועדיין
    • 2000קמפ דייוויד נכשלת, האינתיפאדה השנייה
    • 2002חומת מגן: צה"ל חוזר לאזור A
    • 2026הקבינט מתיר אכיפה ישראלית באזורים A ו-B

הסכם הקבע לא נחתם, ולכן הסדרי הביניים, כולל הרשות והחלוקה לאזורים, הם המסגרת עד היום.

מה כתוב בה

  1. 1
    הכרה הדדית

    אש"ף מכיר בזכות קיומה של ישראל ומתנער מטרור, וישראל מכירה באש"ף כנציג העם הפלסטיני ומתחילה לשאת ולתת איתו.

    אש"ף מכיר בזכותה של ישראל להתקיים בשלום ובביטחון.
  2. 2
    שלטון עצמי זמני, לחמש שנים

    מועצה פלסטינית נבחרת מנהלת את חיי הפלסטינים בגדה ובעזה בתקופת מעבר, שמתחילה עם הנסיגה מעזה ויריחו במאי 1994 ונגמרת בהסדר קבע.

    לתקופת מעבר שלא תעלה על חמש שנים מיום חתימת ההסכם בדבר רצועת עזה ואיזור יריחו
  3. 3
    שלושה אזורים בגדה

    A: הערים הפלסטיניות. B: רוב הכפרים. C: כל השאר, כולל ההתנחלויות. אזור C אמור היה לעבור בהדרגה לסמכות פלסטינית, חוץ ממה שיוכרע בהסכם הקבע.

    איזור 'C' משמעותו איזורים של הגדה המערבית מחוץ לאיזורים A ו-B, אשר למעט סוגיות שיידונו במשא ומתן על מעמד הקבע, יועברו בהדרגה לסמכות פלסטינית
  4. 4
    הביטחון באזור B נשאר בידי ישראל

    באזור A המועצה אחראית לביטחון הפנים ולסדר הציבורי. באזור B המשטרה הפלסטינית שומרת על הסדר הציבורי, וישראל מחזיקה באחריות לביטחון.

    ישראל תחזיק באחריות המכריעה לביטחון על מנת להגן על ישראלים ולהתמודד עם איום הטרור
  5. 5
    השאלות הקשות נדחו להסכם הקבע

    שיחות הקבע אמורות היו להתחיל עד מאי 1996, ובהן ההכרעה על הנושאים שההסכם השאיר פתוחים.

    ירושלים, פליטים, ישובים ישראלים, הסדרי ביטחון, גבולות, יחסים ושיתוף פעולה עם שכנים אחרים
  6. 6
    אף צד לא משנה את המעמד לבד

    עד הסכם הקבע, ישראל לא מספחת והפלסטינים לא מכריזים על מדינה.

    אף לא אחד מהצדדים ייזום או יעשה כל צעד לשינוי מעמד הגדה מערבית ורצועת עזה לפני השלמת המשא ומתן על מעמד הקבע.

מה יצא מכל חלק

  • הכרה הדדית והרשות הפלסטיניתבוצע

    הרשות הוקמה ב-1994 ופועלת עד היום, כולל תיאום ביטחוני והסכמי המס.

  • החלוקה לאזורים A, B ו-Cחלקית

    נסיגות נוספות בוצעו רק אחרי הסכם ואי (1998), ונעצרו ב-2000. מאז "חומת מגן" (2002) צה"ל פועל בכל הגדה, גם באזור A.

  • העברת אזור C לפלסטיניםלא בוצע

    אזור C, כ-60% מהגדה, נשאר בשליטה ישראלית מלאה.

  • הסכם קבע עד מאי 1999לא בוצע

    ועידת קמפ דייוויד ב-2000 נכשלה, ומאז לא נחתם הסכם קבע.

מה קרה מאז

  1. 9.9.1993
    מכתבי ההכרה ההדדית

    ערפאת ורבין מחליפים מכתבים דרך שר החוץ הנורווגי.

  2. 13.9.1993
    הצהרת העקרונות נחתמת בבית הלבן

    פרס ועבאס חותמים, רבין וערפאת לוחצים ידיים.

  3. 23.9.1993
    הכנסת מאשרת

    61 בעד, 50 נגד, 8 נמנעים.

  4. 4.5.1994
    הסכם עזה-יריחו

    צה"ל נסוג משם, הרשות הפלסטינית מוקמת, ושעון חמש השנים מתחיל.

  5. 28.9.1995
    הסכם הביניים (אוסלו ב')

    החלוקה לאזורים A, B ו-C.

  6. 5.10.1995
    הכנסת מאשרת את אוסלו ב'

    61 בעד, 59 נגד, בהצבעה שמית.

  7. 4.11.1995
    רצח רבין

    יגאל עמיר רוצח את רבין כדי לעצור את ההסכמים.

  8. 1997–1998
    הסכם חברון והסכם ואי

    בממשלת נתניהו: 80% מחברון עוברים לרשות. מתוך 13% מאזור C שסוכמו בוואי, הועברו 2% והיישום נעצר.

  9. 4.5.1999
    תקופת הביניים מסתיימת על הנייר

    בלי הסכם קבע.

  10. 2000
    קמפ דייוויד נכשלת, האינתיפאדה השנייה פורצת
  11. 2002
    מבצע חומת מגן

    צה"ל חוזר לערי אזור A ומקבל שליטה ביטחונית מלאה בגדה. הרשות, התיאום הביטחוני והסכמי המס נשארים.

  12. 8.2.2026
    הקבינט מתיר אכיפה ישראלית באזורים A ו-B

    בתחומי מים, עתיקות ואיכות סביבה, אף שלפי ההסכמים אין לישראל סמכות אזרחית שם.

מה אומרים בעד ונגד

התומכים

  • "אנו מעדיפים מדינה יהודית, ולו גם לא בכל חלקי ארץ-ישראל, על פני מדינה דו-לאומית": ההסכם נועד להיפרד מהפלסטינים בלי לחזור לקווי 67.

    יצחק רבין, בכנסת, 1995
  • "לפני כן היה רק מחנה אחד פלסטיני שהוא טרור. היום יש שני מחנות": אוסלו יצר צד פלסטיני שמתנגד לטרור.

    שמעון פרס, 2013
  • הטרור התגבר כי התהליך הואט, ולא בגללו. ובינתיים ההשקעות הזרות בישראל גדלו פי 30 ונפתחו יחסים עם מדינות שהחרימו אותה.

    תומכי ההסכם, ובהם אפרים סנה
  • "ישות שהיא פחות ממדינה", ירושלים מאוחדת והגבול הביטחוני בבקעת הירדן: ההסכם שומר על הקווים האדומים של ישראל.

    יצחק רבין, בכנסת, 1995

המבקרים

  • "עזה ויריחו הפכו לערי מקלט לטרוריסטים": ההסכם מקים מדינה פלסטינית בפועל ונותן לה נשק.

    בנימין נתניהו, ראש האופוזיציה, 1995
  • "השגיאה הגסה ביותר בהיסטוריה הפוליטית של המדינה": ערפאת ראה בהסכם שלב בדרך, והשטחים הפכו לבסיסי טרור.

    ההיסטוריון אפרים קארש
  • בארבע השנים שאחרי ההסכם נרצחו 256 ישראלים בפיגועים, לעומת 97 בארבע השנים שלפניו.

    מתנגדי ההסכם
  • מהצד השני: "an instrument of Palestinian surrender, a Palestinian Versailles". אש"ף ויתר על הרבה וקיבל ממשל עצמי מוגבל.

    ההוגה הפלסטיני אדוארד סעיד, 1993

באתר

מקורות

  1. Declaration of Principles on Interim Self-Government Arrangements, הצהרת העקרונות, 13.9.1993 (Avalon Project, אוניברסיטת ייל)
  2. חילופי המכתבים בין רבין לערפאת בנושא הכרה הדדית בין ישראל לאש"ף, 9.9.1993 (הקרן לשיתוף פעולה כלכלי)
  3. הסכם ביניים ישראלי-פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (אוסלו ב'), נוסח עברי, 28.9.1995 (הקרן לשיתוף פעולה כלכלי)
  4. דברי הכנסת: הודעת הממשלה על הסכם הביניים, דיון והצבעה, מליאת הכנסת ה-13, 5.10.1995 (ארכיון אוניברסיטת ניו יורק)
  5. הסכמי אוסלו, ויקיפדיה
  6. שטח C, ויקיפדיה
  7. Wye River Memorandum, ויקיפדיה (אנגלית)
  8. סיפוח יהודה ושומרון לישראל, ויקיפדיה, לפי הארץ, 8.2.2026
  9. פרס לא מתחרט על הסכם אוסלו, ערוץ 7, 15.4.2013
  10. אסון אוסלו: התהליך שחיסל סיכוי אמיתי לשלום, אפרים קארש, מידה, 23.9.2018
  11. The Morning After, אדוארד סעיד, London Review of Books, 21.10.1993

נבדק מול המקורות: 2026-10-28 · מצאתם טעות?