ממשלת מומחים: שרים מחוץ לכנסת ונשיא חזק

מה כתוב בה

1. 1

   השרים לא באים מהכנסת

   חברי הכנסת מייצגים מפלגות, אידאולוגיות וקבוצות כוח, ולכן הם לא יכהנו בממשלה. את המקומות יתפסו המנהיגים והמומחים הטובים ביותר, כך שהממשלה תהיה בפועל ממשלת מומחים.

   הרכב הממשלה לא יכלול חברי כנסת, הוא יכלול את מיטב המנהיגים והמומחים שהעם היהודי וישראל יכולים להעמיד.

2. 2

   נשיא שנבחר בידי העם

   הנשיא וסגנו ייבחרו בבחירות ישירות, בנפרד מהכנסת, לארבע עד שש שנים. הנשיא מאשר את הממשלה, מתאם בינה לבין הכנסת ושומר על החוקה.

   נשיא המדינה ישמש מעין יושב ראש דירקטוריון, או יושב ראש מועצת המנהלים של חברה ציבורית.

3. 3

   ראש הממשלה הוא המנכ"ל

   ראש הממשלה מנהל את המדינה כמו מנכ"ל: מחויב מוסרית לנשיא אבל לא תלוי בו, ומשנה שרים באישור הבית המפקח של הכנסת.

   ראש הממשלה יהיה מעין מנכ"ל חברה, שמחויב מוסרית ליושב ראש מועצת המנהלים, לנשיא, אבל הוא בלתי תלוי בו.

4. 4

   כנסת גדולה, בשני בתים

   הכנסת תורחב עד 240 חברים ותתחלק לבית מחוקק ולבית "שלטוני" שמפקח על הממשלה ומנחה אותה, בלי לשלוט בה. שני הבתים יחד, בראשות סגן הנשיא, יהיו הבית העליון.

   בית אחד יהיה בית של מחוקקים, ובית שני יהיה בית שתפקידו לפקח על עבודת הממשלה ולהנחות אותה.

5. 5

   קשה להפיל ממשלה

   הממשלה מכהנת ארבע עד שש שנים, בלי קשר לבחירות לכנסת. כדי להחליף אותה צריך 60% ממליאת שני הבתים, ממשלה חלופית ואישור הנשיא. אם הנשיא מסרב, הוא יכול לפזר את הכנסת.

   לא ניתן יהיה להחליפה אלא ברוב מיוחד של 60% של מליאת הכנסת כולה, של הבית העליון, ובאישור נשיא המדינה.

6. 6

   קודם כללי משחק מוסכמים

   לפני השינוי: חוק יסוד שמגדיר את שלוש הרשויות, ותוכנית אב מוסכמת לחוקי היסוד שיהיו יחד החוקה, כדי שאף ציבור לא יחשוש שהשינוי יפגע בו.

   זה צריך להיות משהו הוגן ומוסכם וברור.

מה קרה מאז

1. 1996–2001
   ישראל ניסתה בחירה ישירה לראש הממשלה

   שלוש מערכות בחירות, ואז הכנסת ביטלה את השיטה ב-7.3.2001. וינברגר מציע לבחור כך את הנשיא.

2. 2014
   אי-אמון קונסטרוקטיבי

   מאז, כדי להפיל ממשלה צריך 61 חברי כנסת שמציגים ממשלה חלופית. וינברגר מעלה את הרף ל-60% ומוסיף את הנשיא.

3. 2015
   "החוק הנורבגי הקטן"

   שר רשאי להתפטר מהכנסת ולפנות את מקומו לבא בתור. וינברגר הופך את הרשות לחובה: אף שר אינו חבר כנסת.

4. 2019–2022
   חמש מערכות בחירות בתוך פחות מ-4 שנים

   המשבר שבגללו נשאלה בפאנל של ציטלין השאלה אם לא הגיע הזמן לשנות את השיטה.

5. 21.10.2026
   ההצעה מוצגת בשני פאנלים

   בפירוט בפאנל על המשבר החוקתי בערוץ של אורי מילשטיין, ובקיצור בפאנל של אלכס ציטלין באותו ערב, שבוע לפני הבחירות.

מה אומרים בעד ונגד

באתר

• שיטת הבחירות: אזורית/אישית מול יחסית ארצית‹
• עקרון השרידות של אורי מילשטיין‹
• פאנל המומחים של 21.10: מה נאמר ומה נכון‹

מקורות

1. פרופ' א. בנדור: תנאי ליציאה מהמשבר החוקתי הוא גיבוש הסכמות רחבות (פאנל עם צבי וינברגר, שאול שרף ואורי מילשטיין), ערוץ היוטיוב של ד"ר אורי מילשטיין, 21.10.2026 (וינברגר: 38:37–46:25)
2. ישראל לקראת בחירות – פאנל המומחים לייב, ערוץ היוטיוב של אלכס ציטלין, 21.10.2026 (וינברגר: 2:09:42)
3. החוק הנורווגי – אמצעי לחיזוק הכנסת, הילה אלראי-שמיס, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 10.2.2007
4. החוק הנורבגי, ויקיפדיה
5. הצבעת אי-אמון, ויקיפדיה
6. פיזור הכנסת, ויקיפדיה (סעיף 34 לחוק יסוד: הכנסת)
7. נשיא מדינת ישראל, ויקיפדיה
8. עשור לביטול הבחירה הישירה: תהליך החקיקה, פרופ' עופר קניג, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 1.3.2011
9. שוב היא חוזרת: קללת הבחירה הישירה, פרופ' גדעון רהט, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 5.5.2021
10. The Perils of Presidentialism, Juan J. Linz, Journal of Democracy 1(1), 1990
11. Monti government, ויקיפדיה האנגלית
12. 2013 Italian general election, ויקיפדיה האנגלית
13. המשבר הפוליטי בישראל (2019–2022), ויקיפדיה
14. Technocracy, ויקיפדיה האנגלית

נבדק מול המקורות: 23.10.2026 · מצאתם טעות?